אני מרשיע את הנאשם, על סמל הודאתו, בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיפים 13 ו- 19(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג - 1973 + עבירה לפי סעיף 25 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן:
"חוק העונשין") וכן בעבירה של החזקת סכין, לפי סעיף 186 לחוק העונשין.
<#4#>
ניתנה והודעה היום כ"ב אדר ב תשע"א, 28/03/2011 במעמד הנוכחים.
גזר דין
הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיפים 13 ו- 19(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג - 1973 + עבירה לפי סעיף 25 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן:
"חוק העונשין") והחזקת סכין, עבירה לפי סעיף 186 לחוק העונשין.
על פי עובדות כתב האישום, ביום 26.4.09 בשעה 00:45 לערך, ברחוב אריה בינה בירושלים, החזיק הנאשם סם מסוג הירואין במשקל של 0.72 גרם נטו. בנוסף, באותן הנסיבות החזיק הנאשם ברכב שברשותו סכין מתקבעת, זאת שלא כדין ושלא למטרה כשרה.
הנאשם, יליד 1982, רווק ומתגורר עם בת זוגו בעיר ערד. תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם מתאר אדם, המתקשה בשלב זה לבחון את דפוסי התנהגותו אשר מביאים אותו להתנהלות שולית ועוברת חוק ומציין כי במהלך התקשרות הנאשם עם שירות המבחן נפתחו לו תיקים פליליים נוספים. מאידך, מציין התסקיר כי הנאשם משתף פעולה עם שירות המבחן ומבטא רצון כן ליטול חלק בהליך טיפולי. הלכך ממליץ התסקיר על ענישה באפיק שיקומי-טיפולי בדמות צו מבחן למשך שנה, במסגרתו ישולב במסגרת טיפולית וכן הטלת צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 340 שעות.
המאשימה ביקשה, בפתח הדברים, להרשיע את הנאשם וציינה כי בנסיבות העניין לא מתקיימים התנאים אשר הותוו בהלכת "כתב" לעניין אי הרשעה. יתרה מכך, ציינה המאשימה כי החומרה הגלומה בעבירות בהן הורשע הנאשם מחייבת את הרשעתו בדין.
באשר לעבירה של החזקת סכין הגישה המאשימה את תצלום הסכין והטעימה את הפוטנציאל הממשי הגלום בעבירה זו להתפתחות אירועי אלימות והצורך בהרתעת עבריינים פוטנציאליים. עוד ציינה כי העובדה כי הנאשם נתפס כשברשותו סם מסוג הרואין מוסיפה רובד נוסף של חומרה לביצוע העבירה.
בנוסף, ציינה המאשימה כי עמדת שירות המבחן אינה עולה בקנה אחד עם התנהלות הנאשם, באשר במהלך ההליך נפתחו לנאשם תיקים פליליים נוספים, דבר המעיד כי הנאשם אינו חפץ בכנות ליטול חלק בהליך טיפולי.
מאידך, ביקש ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן, כך שיוטל על הנאשם עונש חינוכי שיקומי, שלא בדרך עבודות שירות. ב"כ הנאשם ציין כי המדובר בסכין אשר נשכחה ברכבו של הנאשם, וכי לא נעשתה באמצעותה עבירה וציין כי משקל הסם אשר נתפס ברשות הנאשם הינו נמוך. הסנגור הטעים כי הנאשם למד את הלקח וכי לא יחזור על מעשיו בעתיד, וציין כי הנאשם אינו צורך סמים וכי מעולם לא השתמש בסם.
ב"כ הנאשם ציין עוד כי המדובר באדם נורמטיבי, נעדר עבר פלילי, אשר נטל הפרנסה שלו של בת זוגו ושל הוריו מוטל על כתפיו, וכי הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר.
הנאשם ציין כי הינו עובד בפנצ'ריה בערד מזה כחמישה חודשים.
העבירה של החזקת סכין, הינה עבירה אשר טומנת בחובה סכנה ממשית לפגיעה בחיי אדם, והלכך מחייבת מדיניות ענישה מחמירה, וזאת מתוך אינטרס ציבורי מובהק למגרה.
באשר להישנות התופעה וממימדיה נקבע בפסיקה כי מתחייבת ענישה מחמירה, אשר תרתיע עבריינים פוטנציאליים מלבצעה:
"
דומה כי הצורך בהחמרת הענישה בעבירה של החזקת סכין הינו מתבקש, ועולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון... אין ספק, כי מקור הרע הוא בהצטיידותם של בני נוער וצעירים בסכין על גופם, ותופעה זו יש למגר בנחישות..."[ר' עפ"א 08
מג'די מנסור נ' מדינת ישראל (מחוזי נצרת) ור' גם ע"פ 992/06 (מחוזי חיפה)
מדינת ישראל נ' ליאוניד אולימבוב]
בענייננו, נוסף מימד נוסף של חומרה לעבירה זו, באשר ברשות הנאשם, זולת הסכין, נתפס סם מסוכן מסוג הירואין, שלא לצריכה עצמית. גם בנגע הסמים יש להילחם מלחמה חסרת פשרות, זאת הן בשל נזקיו המיידיים והן בשל הנזקים ארוכי הטווח לחברה בכללותה. יש לפעול להרחקת המעורבים בתחום הסמים מן הציבור הן בשל פגיעתם בחברה והן לצורך הרתעת היחיד והרבים מביצוע עבירות אשר בצידן הפיתוי בעשיית רווח קל.